חודש שני: חלוקת עבודה יעילה ו”צודקת ” של חלקי הגוף

הגוף שלנו עובד כמו קהילה.

כל איבר תורם ומשתתף בהתאם למבנה שלו, לכוח שלו וליכולת שלו, כך שנוצר מערך שלם של שיתוף פעולה הרמוני.

 

אבל,

כמו בקהילה אנושית, גם הגוף לא תמיד עובד בצורה הרמונית ואידיאלית.

לפעמים איברים או אזורים מסוימים לא לוקחים חלק (ה”פרזיטים”) ומצד שני, על איברים אחרים נופל עומס גדול מדי (ה”פראיירים”), ממש כמו בכל קהילה 😊

 

דוגמא?

האיברים הגדולים במרכז הגוף, כמו האגן, בנויים משרירים גדולים וחזקים ומפרקים מאסיביים. הם אלו שלפי “הוראות היצרן” אמורים להתניע את התנועה ואחראיים על התנועה הגדולה. תפקידם של הקצוות, כמו הידיים והרגליים,  הצוואר, הוא לעשות את הכיוונונים העדינים והמדויקים יותר.

סך הכל הגיוני…

הביטו בתינוק המושיט את ידו כדי להגיע לצעצוע, כל הגוף שותף והתנועה נחלקת לכל אורכו מבלי להעמיס רק על הצוואר.

הביטו בנשים האפריקאיות שהולכות קילומטרים רבים עם כדים על ראשן, בעוד גופן מתנועע בסוג של ריקוד מופלא  – האגן והשכמות נעים בחופשיות והידיים והרגליים מתנופפות בקלילות בהמשך להם.

איך יודעים שזאת הדרך הטבעית והיעילה?

כי אחרת לא היו שורדות את המסעות האלה …

 

עם השנים,

עם הגיל ואורח החיים המודרני – הישבני והפחות תנועתי, האיברים הגדולים במרכז הגוף הולכים ו”מתנוונים” והופכים לעצלנים. הם שוכחים את התפקיד שלהם וכך התנועתיות הולכת ונשארת רק בקצוות – הידיים והרגליים. בעידן הסמרטפונים, אפשר לומר שמדובר אפילו רק במפרקי האצבעות…. אבל אלו, למרות הרצון הטוב, גם אינם בנויים לעומסים גדולים וגם לא מקבלים את ההנעה והתמיכה מהאיברים הגדולים, נשחקים ומייצרים כאבים בשרירים ובמפרקים.

 

מה עושים?

כמו בכל קהילה, גם בגוף, אפשר לעשות תהליך למידה ושיפור מתוך מודעות ותשומת לב.

לעורר לתנועה את אותם החלקים ה”פרזיטים” שהפסיקו להתנועע,

להוריד את העומס מהחלקים ה”פראיירים” שפועלים מעבר למה שהם אמורים,

כך שמתקבלת שוב תנועה הרמונית ומסונכרנת, יעילה ובריאה.

 

פלדנקרייז.

בשיעורים בשיטת פלדנקרייז ניתן להרגיש את האפקט ההרמוני של העבודה עם כל החלקים יחד, בתחושה של זרימה חופשית יותר, עם פחות מאמץ, בתנועה, ביציבה, בעמידה ובהליכה.

מוזמנים להתנסות ולהרגיש בעצמכם..